גמרא
פירוש
מַצּוֹת שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי לְדִבְרֵי כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
בתוס׳ בר״ה אבל חלתו דאי מטמא זו הסוגיא כמ״ד כו׳ אי נמי כיון דמדרבנן אין לה פדייה כו׳ עס״ה. לעיל דף ל״ו ע״ב בד״ה דאמר רבי אליעזר לא כתבו כי האי שינויא בתרא דהכא והיינו משום דר״ע ממצות מצות ריבה איצטריך ליה לרבויי מעשר שני כי היכי דלא נמעט נמי מבכל מושבותיכם ואם כן תו לא שייך לומר דכיון דמדרבנן אין לה פדייה איצטריך קרא וכ״כ מהרש״א ז״ל ע״ש: בד״ה או דלמא הואיל כו׳ תימא לר״י אי אמרינן הואיל אם כן ביכורים נמי נאכלין בכל מושבותיכם כו׳ עס״ה. וכוונתן בזה דכיון דבביכורים נמי שייך האי הואיל ולא קרא עליה שם ואפילו הכי ע״כ ממעטינן להו דאל״כ האי מיעוטא דבכל מושבותיכם למאי אתי דלכאורה לא אשכחן מידי אחרינא בהא מיעוטא ואם כן כיון דגלי קרא דלא נימא האי הואיל אם כן לענין חלה נמי נימא הכי וע״ז מסקו התוס׳ דנהי דגלי קרא דלא אמרינן הואיל כי האי בביכורים אפ״ה לענין חלה שפיר אמרינן הואיל כיון דשם חלה נאכל בכל מושבות אפילו בלא הואיל כנ״ל בכוונת התוספות. אלא דאכתי אין דבריהם מוכרחים כ״כ דמנ״ל לבעל האיבעיא לחלק בכך דבביכורים אפילו חד הואיל לא אמרינן ובחלה נימא להקל אפילו ע״י תרי הואיל אפילו בלא דברי התוס׳ יש לדקדק כן דמה״ת נימא להקל באיסור דאורייתא מסברא דנפשיה ע״י תרי הואיל. ולולי דבריהם היה נ״ל להאי הואיל דשמעתין בענין אחר דודאי בביכורים ובמעשר לא שייך לומר הואיל ואי לא קרא עליה שם כיון דסוף סוף קרא להן שם והעלן לירושלים וכ״ש בביכורים שנתקדשו בעזרה ע״י הנחה ותנופה וכבר נתנם ליד כהן אם כן מה סברא יש להקל דאפ״ה יוצא בהן הכהן כיון דאי בעי הישראל מעיקרא לא היה קורא להן שם ביכורים אע״כ נראה דהאי מיעוטא דבכל מושבותיכם דכתב קרא דבעינן מצות שנאכלין בכל מושבות היינו דמשעה דעביד לה שימור לשם מצות מצה דהיינו מלישה ואילך היה להם שעת הכושר לאכול בכל מושבות ומש״ה בביכורים דלא שייך לומר כן מטעמא דפרישית דהא בשעת לישה כבר היה ביד הכהן ונעשין בה כל מעשה ביכורים משו״ה שפיר ממעטינן להו מבכל מושבותיכם וה״ה לענין מעשר שני גופא דעיקר חיוב מעשר היינו משנתמרח בכרי משו״ה לא אמרינן בה הואיל למפרע לר״י הגלילי משא״כ בחלה של מעשר שני אליבא דר״ע שפיר אמרינן אפילו תרי הואיל לענין דלא ממעטינן להו מבכל מושבותיכם כיון דבשעת לישה לשם מצות מצוה היה להם שעת הכושר לאכול בכל מושבות דהא עיקר חיוב חלה אינו אלא משעת גלגול העיסה ואילך ואפילו עד לאחר אפיה ואי משום מעשר שני בירושלים הרי בידו לפדותן ע״י שיגרום להם טומאה דלע״ד לא אשכחן שאסור לגרום טומאה למעשר אלא דוקא בתרומה וקדשים איכא קרא דבעו שימור כנ״ל נכון בעזה״י ודוק היטב:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush